#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו השלשה מאמרות בגמ' (ב""מ ק""ה) לגבי משא בראשו?"	דבי ר' ינאי אמר אם תפיליו רוצצות אסור, ואם לאו מותר אם הוא פחות מד' קבין. תני ר' חייא אם זבל על ראשו עם התפילין צריך לקשור התפילין על זרועו. משום ר' שילא אמרו אפי' מטפחת של תפילין אסור להניח על הראש שיש בו תפילין.	סימן מא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באר אם פליגי אהדדי.<br>1) רבינו יונה והרמב""ם סברי דר' שילא פליג אתרוייהו וסבר דאפי' כל דהו אסור, וכן הפסק המחבר [ואפ""ה אם הוא דרכו ללבוש אותו דבר מותר].<br>2) המהר""י אבוהב תי' דר' ינאי ור' חייא איירי בדיעבד דלא מטרחינן ליה שיעזבנו, ור' שילא מיירי לכתחילה<br>3) ועוד תי' המהר""י אבוהב דר' ינאי ור' חייא מיירי במי שמשתכר במשאוי ולהכי מתירין לו משא""כ ר' שילא מיירי ללא תכלית<br>4) הב""י תי' דר' ינאי ור' חייא מיירי כשהיה נושא משאוי תחילה ואח""כ רוצה להניח תפילין על ראשו, ור' שילא מיירי כשתפילין מונחין על ראשו כבר ואז אסור ליתן כלום על ראשו.<br>5) ועוד תי' הב""י דר' ינאי ור' חייא מיירי כשאינו נוגע בתפילין, ור' שילא מיירי כשנוגע בתפילין<br>6) הר""י אסכנדרני תי' דר' ינאי ור' חייא מיירי כשהיה המשא קשור לו בחבל על ראשו והמשאוי מופשל לו מאחוריו על גבו, ור' שילא מיירי שהמשא מונח על ראשו ממש<br>7) הדרכ""מ תי' דר' ינאי ור' חייא מיירי בדבר שדרכו לישא משא בראשו, ור' שילא מיירי בדבר שאין דרכו לתת על ראשו (וכן פסק הרמ""א) [והמג""א כתב דתלוי במנהג המקום]<br>8) הט""ז (ס""ק א') תי' דר' ינאי ור' חייא מיירי כשאינו רוצצות על התפילין, ור' שילא מיירי כשרוצצות<br>9) הערוה""ש (סעי' ד') תי' דר' ינאי ור' חייא מיירי כשהולך בדרך, ור' שילא מיירי כשהוא ישוב בביתו דאין לו הכרח ליתן כלום על ראשו {וזהו כעין תירוץ שני דמהר""י אבוהב}"		סימן מא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אסור לישא משוי?	"סי' זה קאי בכל היום, דאילו בזמן ק""ש ותפילה בלא""ה אסור לישא משאוי (מ""ב ס""ק א')"	סימן מא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנושא משאוי בידו עם תפילין של יד?	"ליכא גנאי לישא דבר על ידו במקום תפילין כיון שהם מכוסים, ואפ""ה לא ישא משאוי של ד' קבין וגם לא יוציא זבל (מ""ב ס""ק ב' וס""ק ג') [אמנם, כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') בשם הא""ר בשם הספר החסידים (סי' תשע""ד) דאין להניח משא בין אצילי ידיו דמפסיק בין תפילין ללב, אבל בגדיו לא הוי הפסק בזה]"	סימן מא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, האם מותר לישא משאוי על ראשו כשתפילין בראשו?	"זבל או ד' קבין אסור, ואם הוא פחות מזה אם אין דרכו בכך אסור במקום התפילין [והט""ז (ס""ק א') מקיל אם אינו רוצץ התפילין,ולא קיי""ל כוותיה (ביה""ל ד""ה ואפילו)] ומותר שלא במקום התפילין (מ""ב ס""ק ג') [ועי' בביה""ל (ד""ה חולץ) דלפי הרמב""ם ורש""י אסור בכל גווני אם אין דרכו בכך], ואם הוא דרכו בכך מותר אפי' במקום התפילין ובלבד שלא יסיר התפילין ממקום התפילין (מ""ב ס""ק ד')"	סימן מא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב דרכו בכך?	"מדרכ""מ מבואר דדרך לישא דבר זה על ראשו [ודלא המג""א דנוטה לומר דתלוי אם דרכן במקום זה להוציא משאוי על ראשן (ביה""ל ד""ה ואפ""ה)]"	סימן מא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור ד' קבין?	"כ""ה זקוקים ששוקלים בו הכסף בפראג (מג""א ס""ק א'), וביאר החת""ס ע""פ הרא""ש בפרק גיד הנשה (סי' ל""ג) דכל לוג יש בו מאתים דינרים {שהוא חמשים סלעים ולפי רש""י בחומש שכל סלע הוא חצי אונקיה, כל לוג עולה לכ""ה אונקיות, וד' קבין עולה לכ""ה פאנד. ולפי הרמב""ן בפרשת כי תשא כל סלע הוא ג' רביעית אונקיה, ולפי הרמב""ן באגרת (נדפס בחידושים על הש""ס) הוא שתות מלבר יותר משל רש""י}, אכן הקשה החת""ס מב""י ביו""ד (סי' ר""א) דכתב דכל קורטוב הוא כשיעור דינר ונמצא בכל לוג אינו אלא ס""ד דינרים והוא פחות משליש משיעור הנ""ל, וצ""ע. {במציאות, 16 פלויד אונסז של מים עולה לפאנד אחד}"	סימן מא סעיף א		
